כך עולה מפילוח נתוני 6 שנים של התוכנית להשבת מדענים שהובאו בדיון הוועדה, אחוז מזערי נקלט במכללות. רק 34 אחוזים מנקלטי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשנים תשע"א – תשע"ד היו נשים. ח"כ מנואל טרכטנברג: "מול עולם גדול עם אפשרויות גדולות אנחנו מייצרים כישרון עצום, אם לא נעמול כל הזמן זה עלול לברוח לנו מהידיים". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב: "מדובר בנושא על שמעל משויכות פוליטית, אסור להישען על הישגי העבר".
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'השבת אקדמאים ומדענים לארץ'.
במהלך הדיון הוצגו נתוני התוכנית להשבת אקדמאים ומדענים לארץ של המועצה להשכלה גבוה.
במסגרת היעד המרכזי – גיוס סגל אקדמי בכיר חדש, בו הרצון היה להגיע ל-5,000 חברי סגל אקדמי בכיר, הוצג כי לאחר 6 שנים של פעילות הגיע המספר בשנת תשע"ו ל-4,900 חברי סגל בכיר. בקרב המכללות בהן הרצון היה לגדול ב-500 עד 600 אנשי סגל, עמדה התוכנית ביעד ומעט למעלה מכך.
מחצית מהנקלטים הנם בגילאים 30 עד 40, במה שמסייע להורדת הגיל הממוצע בקרב הסגל הבכיר. לצד כך רק 34 אחוזים מנקלטי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשנים תשע"א – תשע"ד היו נשים, כאשר במכללות עמד אחוז הנשים הנקלטות על 45 אחוזים.
יותר ממחצית מהנקלטים באוניברסיטאות הגיעו ישירות מחו"ל, 35 אחוז מהם אחרי פוסט דוקטורט, כאשר במכללות הרוב המכריע של הנקלטים הגיעו אחרי משרה בישראל.
ח"כ מנואל טרכטנברג: "יש לבחון את המספרים גם על סמך מספר הסטודנטים, מספר תחומי המחקר ונתונים נוספים. לעומת מספרי העבר אנחנו עדיין במקום פחות טוב. נתון המגדר מאוד מדאיג אותי, במיוחד כאשר מספר הנשים הדוקטורנטיות עולה על מספר הגברים. בנוסף יש לשלב גם סגל חוזר מחו"ל במכללות".
חברי הכנסת בוועדה הדגישו את שיתוף הפעולה בין חברי הקואליציה והאופוזיציה בסוגיה. יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב אמר: "אנחנו רואים את הנושא הזה כנושא על שמעל משויכות פוליטית, נושא שבליבה של מדינת ישראל. אם אנחנו רוצים להמשיך להוביל בתחומי המדע והטכנולוגיה המתקדמת, עלינו החובה להמשיך ולדחוף קדימה, לא להישען על הישגי העבר. נוכח כך ביקשתי מח"כ טרכטנברג לנהל מספר ישיבות בנושא על מנת לוודא כי הכל נעשה באופן רציני ומקצועי".
ח"כ מנואל טרכטנברג: "זה לא מחזה מוכר שח"כ מאפשר לח"כ אחר, בטח לא מהאופוזיציה, לנהל ישיבות. זו אמת נדושה אבל זו האמת – המשאב המרכזי של ישראל הוא המוח הפורה בתחום המדעי והטכנולוגי. המשאב הזה מצוי אצלנו בגודל ואיכות שלא פרופורציונאליים למדינה ומצבה הכלכלי. המדינה וממשלות ישראל לא תמיד עשו את שצריך כדי לטפח ולשמר את המשאב הזה. בעשור האבוד התרוקנו שורות הסגלים הבכירים באוניברסיטאות, בניגוד למצב בעולם בו השורות גדלו. המשאב הזה לא מצוי בכיס, יש לפעול יום יום כדי שיתקיים".
ח"כ עודד פורר: "נהנים כאן להתהדר במושג הסטארט ניישן וההצלחות אך המדענים הם ליבת ההצלחה הזו. צריך תוכנית כוללת ואני רוצה להגיש הצעה לסדר בנושא, יש להסתכל מעבר לים, על מי שיצאו ועל מי שיצאו, צריך לבנות להם תוכנית שעוד בטרם יצאו תבנה להם מסלול חזרה, שנדע גם איפה נמצא כל אחד. נסמן להם מראש אפשרות של עבודה, מענק או מחקר, ואז יש סיכוי גבוה יותר שנראה אותם חוזרים לארץ".
ח"כ חיים ילין: "המזל הגדול שלנו שאין נפט וגז גילינו רק לאחרונה, כי מדינה משקיעה במה שיש לה. אמרתי מהרגע שגילו את הגז כי צריך להשקיע שליש או חצי בהחזרת המוחות לישראל, הם הגז העתידי של ישראל. הבעיה היא החשיבה של האוצר, הוא לא חושב במושגים של הכנסות עתידיות אלא כאן ועכשיו".
ד"ר שמואל הס, יו"ר עמותת סיינס-אבורד סינסהאבורד הפועלת לשמירת קשר עם מדענים ישראלים בחו"ל: "למעלה מ-2,500 חוקרים חברים בעמותה, יש לנו 22 מרכזים בקמפוסים בעולם שמנוהלים על ידי מדענים מתנדבים. 644 מחברי הארגון חזרו לארץ – 60 אחוז חזרו לאקדמיה, 29 אחוז לתעשייה וליזמות. בסקר שערכנו ענו למעלה מ-500 כי הם מעוניינים לחזור בשנה הקרובה. האקדמיה היא לא הפתרון, צריכה לקלוט מעט מאוד שם, כל השאר צריכים להיקלט בתעשייה, זה הפתרון לבריחת המוחות".
ד"ר נטע קלע מדר, מדענית חוזרת: "שסיימתי את הפוסט דוקטורט החלטתי יחד עם בעלי שגם הוא היא פוסט בסטנפורד לחזור לארץ מתוך מחשבה אמוציונאלית נטו, שאני רוצה שהילדים שלנו יתחנכו כאן. למצוא משרה באקדמיה זה בלתי אפשרי כמעט, ולחזור ולהתשלב בתעשייה אחרי 12 שנה באקדמיה אתה לא יודע איך, מה ואיפה. היה לי מזל שהשתלבתי בתעשייה, הקמתי מיזם בתחום הפרה-רפואי. כל החברים שלנו רוצים לחזור, השאלה הגדולה שלהם היא איך לחזור והשתלב בתעשייה".
ד"ר נורית אייל, ראש התוכנית להשבת אקדמאים לשעבר: "זו התוכנית היחידה מצד הממשלה לנושא הזה והיא הולכת להעלם. התוכנית סבלה מסגירות ופתיחות במהלך השנים, ובמסגרת החלטת ממשלה בתחילת 2017, המלצנו לצמצם את התוכנית ולמקדה בתחום התעשייה, כי משרד הקליטה וגם הות"ת החליטו להפסיק לתמוך בה. אנחנו חוזרים 6 שנים אחורה, כאשר כמה גופים יטפלו בנושא במקביל בלי הטיפול ההוליסטי שהתוכנית פיתחה".
שלמה פשקוס, רכז מו"פ והשכלה גבוה, משרד אוצר: "כל מי שעובד אתנו יודע שאנחנו רואים בהשקעה במחקר ופיתוח במיוחד באקדמיה כיעד עליון. ההשכלה הגבוה מתועדפת על פני תחומים אחרים. מנגד על האקדמיה לשים דגש באילו תחומים מייצרים דוקטורנטים ופוסט. לדוגמא בתחום הביולוגיה, אין לנו תעשיית פרמה ואנחנו מייצרים עודף מדענים ולהרבה אין לאן לחזור, צריך למצוא דרך לנהל טוב יותר את התחומים בהם יש דוקטורנטים, לחשוב באילו תחומים מפתחים חוקרים".
ח"כ טרכטנברג סיכם את הדיון: "אני רוצה להציע שמעתה לא נדבר על בריחת מוחות, זה מאחורינו, אלא על זרימה, סירקולציה של מוחות. צריך לנהל את הזרימה הזו בצורה מושכלת לטובת מדינת ישראל. טוב שאנחנו במקום אחר אך יחד עם זאת אני רוצה להזהיר את כולם, זה מצב קלאסי שעלול להוביל לרפיון ושאננות, הנושא הזה דורש טיפול כל הזמן ובכל ההקשרים, אנחנו קטנים מול עולם גדול עם אפשרויות גדולות. אנחנו מייצרים כישרון עצום שנמשך למקומות הכי טובים בעולם, לכן אם לא נעמול כל הזמן, לא רק תקציבית, שהצעירים נוסעים מתמחים וחוזרים אלינו זה עלול לברוח לנו מהידיים".
